במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Pain and Symptom Management, החוקרים ביקשו לתאר את השימוש בבופרנורפין, אופיאט בעל מנגנון פעולה ייחודי, בשילוב נלוקסון, כחלופה לאופיאטים אחרים במטופלים הסובלים מכאב כרוני על רקע ממאירות.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 47 מטופלים עם סרטן מתקדם, שעברו מטיפול אופיאטי לטיפול בבופרנורפין-נלוקסון (Buprenorphine-Naloxone) במרפאת טיפול פליאטיבי של מרכז אונקולוגי שלישוני. הגיל הממוצע היה 56.2 שנים (חציון 56.5). כלל המטופלים קיבלו טיפול שמשנה את מהלך המחלה (disease-modifying treatment).
משך השימוש באופיאטים טרם החלפת הטיפול היה בממוצע 18.3 חודשים (חציון 14, סטיית תקן 15.0, טווח בין-רבעוני 6.0-24.0), והמנה היומית הממוצעת השקולה למורפין פומי (MEDD) היתה 122.4 מ"ג (חציון 100, סטיית תקן 98.8, טווח בין-רבעוני 54.0-165.0). המנה היומית הממוצעת של בופרנורפין לאחר השגת שליטה בכאב היתה 4.6 מ"ג (חציון 2.0, סטיית תקן 4.9, טווח בין-רבעוני 1.0-6.5).
יחס ההמרה הממוצע ממורפין פומי לבופרנורפין תת-לשוני היה 39.4 (חציון 35.8, סטיית תקן 19.4, טווח בין-רבעוני 26.6-50.0). משך השימוש הממוצע בבופרנורפין-נלוקסון היה 6.7 חודשים (חציון 4.0, סטיית תקן 7.9, טווח בין-רבעוני 2.0-8.0).
מהניתוח הסטטיסטי עולה כי ציון הכאב במדד ESAS-Rי(Edmonton Symptom Assessment System-Revised) ירד באופן מובהק לאורך זמן (Chi-square = 36.0, P≤0.001). הירידה היתה בולטת במיוחד בקרב מטופלים שהשתמשו בבופרנורפין-נלוקסון למעלה משלושה חודשים.
החוקרים סיכמו כי ניתן להעביר בהצלחה מטופלים עם סרטן מתקדם הסובלים מכאב כרוני על רקע ממאירות, אשר נזקקים לטיפול אופיאטי ממושך, לטיפול בבופרנורפין-נלוקסון, תוך ירידה מובהקת בעוצמת הכאב לאורך זמן וביתר שאת כאשר משך השימוש עולה על שלושה חודשים. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים להמשך בירור.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות