השפעתם של טיפולים תרופתיים שונים על תפקודים קוגניטיביים בקרב מבוגרים עם דיכאון עמיד לטיפול (TRD) אינה ברורה. חוקרים ניסו להעריך את השינויים הקוגניטיביים הנובעים מאסטרטגיות שונות של טיפול תרופתי בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה עם דיכאון עמיד.
עוד בעניין דומה
במאמר שממצאיו שפורסם לאחרונה בכתב העת The Lancet Healthy Longevity, חוקרים ביצעו ניתוח משני מתוכנן מראש של מחקר OPTIMUM שהוא ניסוי רב-מרכזי, אקראי, פרגמטי, שבחן יעילות השוואתית של שתי אסטרטגיות עיקריות: הוספת טיפול (augmentation) והחלפת טיפול (switch).
המחקר כלל משתתפים מחמישה מרכזים רפואיים אקדמיים. בשלב הראשון (n=391) המשתתפים חולקו באקראי (1:1:1) לשלוש קבוצות:
- הוספת אריפיפרזול (עד 15 מ״ג ביום).
- הוספת בופרופיון (עד 450 מ״ג ביום).
- מעבר לבופרופיון כטיפול יחיד (עד 450 מ״ג ביום).
בשלב השני (n=182), משתתפים שלא התאימו לשלב 1 או לא השיגו הפוגה בשלב הראשון חולקו באקראי (1:1) לשתי קבוצות:
- הוספת ליתיום (בריכוז 0.4-0.8 מיליאקוויוולנט/ליטר).
- מעבר לנורטריפטילין (בריכוז טיפולי של 80-120 ננוגרם/מ״ל).
כל שלב נמשך עשרה שבועות ולאחר מכן בוצע מעקב של 12 חודשים. התוצא הראשי שנמדד היה השינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכולל לפי מדד NIH Toolbox Fluid Composite Score, המודד ביצועים בתחומי זיכרון, שליטה וביצוע. בנוסף, בוצעו ניתוחים משלימים של מבחנים ספציפיים, כגון Flanker Inhibitory Control and Attention Test.
מתוך 742 משתתפים במחקר הכולל, בשלב 1 נכללו 619 משתתפים (211 אריפיפרזול, 206 בופרופיון כהוספה, 202 בופרופיון כטיפול יחיד). בשלב 2 נכללו 248 משתתפים (127 ליתיום, 121 נורטריפטילין).
בניתוח התוצאות לא נצפו הבדלים מובהקים בתפקוד הקוגניטיבי הכולל בין קבוצות הטיפול בכל אחד מהשלבים. עם זאת, נמצאה אינטראקציה מובהקת בזמן ובין קבוצות במבחן ה-Flanker: בשלב 1, שיפור בשליטה מעכבת (inhibitory control) עם הוספת אריפיפרזול בהשוואה להוספת בופרופיון. בשלב 2, שיפור דומה נצפה במעבר לנורטריפטילין לעומת הוספת ליתיום.
לא נמצאה קורלציה בין שיפור בתסמיני הדיכאון לשינוי קוגניטיבי, כלומר ההשפעה הקוגניטיבית היתה בלתי תלויה בהטבה רגשית. בנוסף, שיעור הנפילות היה הגבוה ביותר בקבוצת בופרופיון כהוספה בשלב הראשון, בעוד שבשלב השני השיעורים היו דומים בין קבוצות הליתיום לנורטריפטילים. שיעור האירועים החמורים היה דומה בין כל הקבוצות (0.07-0.12 בשלב 1, 0.09-0.10 בשלב 2).
החוקרים סיכמו כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי הכולל בין אסטרטגיות הטיפול התרופתי השונות. עם זאת, הוספת אריפיפרזול ומעבר לנורטריפטילין עשויים לשפר במידה מתונה יכולת שליטה ועיכוב תגובה, בהשוואה להוספת בופרופיון או ליתיום.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות