מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר הסיבתי בין ליפידום לבין מלנומה ממאירה של העור (Malignant Melanoma of Skin - MMOS), תוך זיהוי וכימות תפקידם של מטבוליטים כמתווכים אפשריים להתפתחות מלנומה.
עוד בעניין דומה
ניתוח של סוגי ליפידים בהקצאה מנדליאנית אקראית (Mendelian randomization - MR) של שתי דגימות (n=7174) ו-MMOS בוצע באמצעות איגום מידע ממבדקי מתאם רב-גנומיים (Genome Wide Association Studies - GWAS). בנוסף, החוקרים כימתו את השיעור של השפעות ליפידים מתווכות מטבוליטים על הופעה של MMOS באמצעות MR דו-שלבי.
תוצאות המחקר הדגימו כי ישנו קשר סיבתי פוטנציאלי בין 11 ליפידים ו-40 מטבוליטים לבין MMOS. רמות פוספאטידילאתנולאמין (18:0_18:2) שנכרו מ-179 ליפידים באמצעות ניתוח MR נמצאו כמעלים את הסיכון להתפתחות MMOS (יחס סיכויים של 1.962, רווח בר-סמך של 95%, 1.298-2.964; p=0.001). לא נמצאו עדויות הקושרות בין MMOS גנטי לבין רמות פוספאטידילאתנולאמין (18:0_18:2) [p=0.628]. שיעור הניבוי הגנטי עבור רמות פוספאטידילאתנולאמין (18:0_18:2) המתווכות על ידי רמות 1-סטירויל-גליקוזילפוספאטידילינוסיטול [1-stearoyl-GPI] (18:0) עמד על 12.4%.
מסקנת החוקרים הייתה כי רמות 1-stearoyl-GPIי(18:0) נמצאו כמתווך אפשרי עבור הקשר הסיבתי בין רמות פוספאטידילאתנולאמין (18:0_18:2) לבין התפתחות MMOS. אמנם ממצאים אלו מספקים כיווניות עבור מחקר על אודות MMOS, אך יש צורך בהמשך זיהוי מתווכים אפשריים נוספים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות