לחשיפה לאפליה יש השפעה מזיקה על בריאות הנפש, ומגבירה את הסיכון לדיכאון, חרדה ולחץ פוסט טראומטי. ההשפעה שיש לחשיפה לאפליה על בריאות הנפש מתווכת ככל הנראה על ידי תהליכים עצביים הקשורים לביטוי וויסות רגשי. עם זאת, נותר לקבוע את התהליכים העצביים הספציפיים שמתווכים את הקשר בין חשיפה לאפליה ובריאות הנפש בבגרות צעירה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת The American Journal of Psychiatry, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את הקשר שיש לחשיפה לאפליה של מתבגרים עם פעילות מוחית מעוררת מתח ותסמיני בריאות נפשית בבגרות צעירה.
במחקר הוכללו 301 משתתפים. המשתתפים השלימו משימת הדמיה בזמן שנאספו נתוני MRI פונקציונליים. החשיפה לאפליה נמדדה ארבע פעמים מגיל 11 עד 19, ופעילות מוחית שעוררה מתח ומצוקה פסיכולוגית (דיכאון, חרדה, מתח פוסט טראומטי) הוערכו בבגרות צעירה (גיל 20).
תוצאות המחקר הדגימו שקליפת המוח הקדם-מצחית (prefrontal cortex - PFC) באזורים הדורסו-לטרליים והדורסו-מדיאלים, האונה הפריאטלית התחתונה (inferior parietal lobule - IPL) ופעילות ההיפוקמפוס השתנו עם חשיפה לאפליה. הפעילות באזורי מוח אלו השתנתה עם הכמות והמסלול המצטבר של חשיפה לאפליה לאורך גיל ההתבגרות (חשיפה ראשונית, שינוי בחשיפה והאצת החשיפה). תסמיני דיכאון, חרדה ולחץ פוסט טראומטי השתנו עם החשיפה לאפליה. פעילות מעוררת מתח בתוך ה-PFC באזור הדורסו-לטרלי וה-IPL תיווכה סטטיסטית את הקשר בין חשיפה לאפליה למצוקה פסיכולוגית.
החוקרים הסיקו כי הממצאים מצביעים על כך שחשיפה לאפליה של מתבגרים עשויה לשנות את התגובה העצבית לגורמי לחץ עתידיים (כלומר, בתוך אזורים הקשורים לביטוי וויסות רגשי), מה שעלול בתורו לשנות את הרגישות והחוסן למצוקה פסיכולוגית. לפיכך, הבדלים בתגובתיות עצבית מעוררת מתח עשויים לייצג מנגנון נוירוביולוגי חשוב העומד בבסיס פערים בבריאות הנפש הקשורים לאפליה.
מקור:
תגובות אחרונות