במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות האמיתית של טירזפטייד בחולים עם סוכרת סוג 2 שטופלו במרכז רפואי אקדמי עירוני גדול.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 1,896 חולים והתמקדו באלה שקיבלו לפחות טיפול מתמשך בטירזפטייד לאורך לפחות שלושה חודשים. סך של 612 חולים נותחו עבור התוצא העיקרי - שינויים ברמות ההמוגלובין המסוכרר (A1C) לאחר התחלת הטיפול. בנוסף, 570 חולים הוערכו לגבי שינויים במשקל הגוף ובמדד מסת הגוף (BMI).
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול בטירזפטייד הוביל להפחתת המוגלובין מסוכרר ממוצעת של 1.02 ± 1.48% לאורך תקופה חציונית של 10.4 חודשים (p < 0.001). כמו כן, הטיפול הביא לירידה משמעותית במשקל הגוף של 7.3 ± 9.3 ק"ג (p < 0.001) ובאינדקס מסת הגוף של 2.5 ק"ג/מ"ר.
יש לציין, שיפורים גדולים יותר ברמות ההמוגלובין המסוכרר וירידה במשקל נצפו בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול באגוניסטים של רצפטור GLP-1 בהשוואה לאלה שהוחלפו לטירזפטייד מאגוניסטים לרצפטור GLP-1.
החוקרים סיכמו כי בתנאי העולם האמיתי בארה"ב, טירזפטייד הפחית משמעותית את ההמוגלובין המסוכרר ומשקל הגוף בחולים עם סוכרת סוג 2, עם השפעות בולטות יותר בחולים שהחלו לראשונה טיפול באגוניסטים של רצפטור GLP-1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות