במחקר איכותני, החוקרים בחנו את חוויותיהן של מטופלים מעל גיל 70 בנוגע ליחסי הטיפול הבין אישי בין אחות למטופל בבתי חולים במהלך ואחרי מגיפת הקורונה. מחקר זה התמקד כיצד התנהגויות וגישות של אחיות, מודלים של טיפול ממוקדי מטופל, מעורבות מטופל ותקשורת השפיעו על חווית הטיפול.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Advanced Nursing, החוקרים ביקשו לנתח את הדינמיקה של יחסי אחות-מטופל, תוך שימת דגש על ההיבטים הרגשיים והתקשורתיים החיוניים לטיפול יעיל בקשישים במסגרות בית חולים.
המחקר כלל שש קבוצות מיקוד עם 34 משתתפים סך הכל, שנבחרו משלושה בתי אבות ברחבי ספרד, איטליה ופורטוגל על סמך קריטריוני הכללה ספציפיים.
מתוצאות המחקר עולות חמש קטגוריות עיקריות שהדגימו את התפקיד הקריטי של אמפתיה ורגישות ביחסי טיפול. החוקרים הדגישו את הצורך בטיפול מותאם אישית, ממוקד מטופל, כמו גם את המשמעות של תקשורת יעילה ואת הצורך להילחם באפליית גיל על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
יתר על כן, נמצא כי גורמי סביבה מסוימים בבית החולים, ללא תלות במגיפה, משפיעים באופן על איכות הקשר הבין אישי.
החוקרים סיכמו כי קיים צורך דחוף לקדם מודל טיפול ממוקד אדם, אשר נותן עדיפות להעדפות ולצרכים הספציפיים של אנשים מבוגרים.
המחקר מעלה דעות שונות לגבי האם מטופלים מבוגרים מעדיפים תפקיד פעיל או פסיבי בתהליכי הטיפול וקבלת ההחלטות שלהם, מדגיש את הצורך להתמודד עם אפליית גיל וקורא לשיפור באסטרטגיות התקשורת. ממצאים אלה חיוניים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, לקובעי מדיניות ולמטפלים, במיוחד בשיפור הטיפול בחולים מבוגרים במהלך המגיפה ולאחריה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות