במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים העריכו מודל חישוב סיכון שפותח תחילה על ידי Keilty et al בשנת 2021. מודל זה מעריך את הסבירות לליקוי שמיעה חמור בילדים חולים שעוברים טיפול בהקרנת פרוטונים. המחקר הנוכחי ביקש להעריך האם מודל זה יכול לחזות במדויק ליקוי שמיעה חמור בחולים ילדים שטופלו בהקרנת פרוטונים עבור ממאירות ראש-צוואר (H&N) או ממאירות של מערכת העצבים המרכזית (CNS).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Radiotherapy and Oncology, החוקרים ביקשו לבדוק את הישימות והדיוק של מודל Keilty על חולים שטופלו בהקרנת פרוטונים מפברואר 2010 עד פברואר 2022, במיוחד אלה עם ממאירות של ראש-צוואר או מערכת העצבים המרכזית.
המחקר בוצע במוסד בודד וכלל 587 חולים בגילאי 18 ומטה שטופלו בהקרנת פרוטונים במהלך התקופה שצוינה. נאספו הנתונים הדרושים למודל Keilty, לרבות גיל המטופל בזמן ההקרנות, הזמן שחלף מאז תום ההקרנות, מנת הקרינה הממוצעת בשבלול האוזן ומינוני כימותרפיה מבוססת פלטינה.
דיוק המודל נבדק לאחר מכן באמצעות התוכנה הסטטיסטית R גרסה 4.3.1, תוך התמקדות ביכולתו להבחין נכון בין מקרים ועד כמה תחזיות המודל תואמות את התוצאות בפועל (כיול מודל).
מתוצאות המחקר עולה כי למודל יש יכולת הבחנה מצוינת, עם ערך חתך אופטימלי של 16% ועם סגוליות ורגישות של 82%. עם זאת, כיול המודל היה פחות משביע רצון כיוון שהוא נטה להעריך יתר על המידה את הסיכון לליקוי שמיעה חמור בהשוואה למה שנצפה קלינית בקבוצה זו. אי התאמה זו יכולה לנבוע מהבדלים בניקוד האירועים וזמן המעקב הקצר יחסית של מחקר זה.
החוקרים סיכמו כי המודל של Keilty et al הראה דיוק טוב בזיהוי חולים בסיכון גבוה או נמוך ללקות שמיעה חמורה. עם זאת, הסיכון בפועל שנצפה היה נמוך ממה שחזה המודל.
מקור:
תגובות אחרונות