באוכלוסיה הכללית, CGM מציע מעקב קל יותר ופחות פולשני בהשוואה לבדיקות גלוקוז מסורתיות בדם, מה שמוביל לפחות מקרים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה ויותר זמן בטווח הגלוקוז הרצוי. עם זאת, הדיוק של CGM בהשוואה לבדיקת רמת הגלוקוז בדם לא הוכח באופן יסודי בחולים העוברים המודיאליזה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Care, החוקרים ביקשו לבסס את המהימנות של CGM לעומת מדידות קונבנציונלית של גלוקוז בדם בחולי המודיאליזה עם סוכרת.
החוקרים איתרו 31 חולי המודיאליזה עם סוכרת שאושפזו מאוקטובר 2020 עד מאי 2021. החוקרים השוו בין רמות הגלוקוז שנמדדו על ידי Dexcom G6 CGM ובדיקות דם מסורתיות. גלוקוז בדם נבדק לפני הארוחות, בלילה וכל 30 דקות במהלך ההמודיאליזה. החוקרים העריכו את המתאם וההסכמה בין קריאות CGM וגלוקוז בדם באמצעות כלים סטטיסטיים – אנליזת Bland-Altman, אחוז ההסכמה, הבדלים יחסיים ממוצעים וחציוניים (ARDs) ו-consensus error grids.
מתוצאות המחקר עולה כי לרמות CGM ולרמות הגלוקוז בדם יש מתאמים חזקים של פירסון וספירמן של 0.84 ו-0.79, בהתאמה. אנליזת Bland-Altman גילתה הבדל ממוצע של כ-15 מ"ג/ד"ל בין קריאות CGM לבין רמות הגלוקוז בדם. שיעורי ההסכמה לפי הקריטריונים %20/20 היו 48.7%, 47.2% ו-50.2% במהלך התקופה הכוללת, בהמודיאליזה וללא המודיאליזה, בהתאמה, עם הפרש יחסי אבסולוטי ממוצע (MARD) של כ-20% וחציון ARD של 19.4% במהלך התקופה הכללית.
במהלך תקופות ללא המודיאליזה, חציון ה-ARD היה מעט נמוך יותר ב-18.2% בהשוואה ל-22.0% במהלך המודיאליזה. consensus error grids הצביעו על כך שכמעט כל ערכי ה-CGM נפלו באזורים מקובלים מבחינה קלינית A (ללר נזק) ו-B (לא סביר שיגרמו נזק משמעותי).
החוקרים סיכמו כי בחולי המודיאליזה עם סוכרת, למרות שערכי MARD היו גבוהים יותר מספי ביצועים אנליטיים אופטימליים מסורתיים, consensus error grids הראו שכמעט כל ערכי ה-CGM נמצאים באזורים מקובלים מבחינה קלינית. יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע אם CGM משפר את התוצאות בחולי המודיאליזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות