תסמונת אליס בארץ הפלאות (AIWS) משפיעה באופן עמוק על התפיסה האנושית לגבי גודל וקנה מידה, במיוחד לגבי הגוף והסביבה. הבסיס הנוירו-אנטומי שלו נותר חמקמק, בין השאר משום שנגעים במוח הגורמים ל-AIWS יכולים להתרחש באזורי מוח שונים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך האם נגעים במוח הגורמים ל-AIWS ממפים וגורמים לרשת המוח להיות מפוזרת.
המחקר התבצע במתכונת של מחקר מקרי-ביקורת רטרוספקטיבי. החוקרים ניתחו 37 מקרים של AIWS שנגרם כתוצאה מנגעים שזוהו באמצעות סקירת ספרות שיטתית. תוך שימוש בנתונים פונקציונליים במצב מנוחה מ-1,000 אנשים בריאים, הקשרים המוחיים של כל נגע נאמדו ועמדו בניגוד לאלה ממערך מקרי הביקורת הכולל 1,073 נגעים הקשורים ל-25 תסמונות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ממצאי קישוריות ממקרי AIWS שנגרמו על ידי נגע הושוו לתוצאות של הדמיה עצבית פונקציונלית מחמישה מקרי AIWS שאינם נגעים.
תוצאות המחקר הדגימו שנגעים הקשורים ל-AIWS אותרו באזורי מוח שונים עם חפיפה מינימלית (≤33%). עם זאת, רוב הנגעים (≥85%) הדגימו קישוריות משותפת לאזור הגוף החוץ הימני, הידוע שמופעל באופן סלקטיבי על ידי צפייה בתמונות של חלקי גוף, וקליפת המוח הקדמית התחתונה, המעורבים בשיפוט של גודל וקנה מידה. דפוס זה היה מאפיין ייחודי של AIWS בהשוואה להפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות (שגיאות מתוקנות מבחינה משפחתיתp < 0.05) ותואם עם תצפיות הדמיה פונקציונלית ב-AIWS עקב סיבות לא-נגעיות (מתאם חציוני r = 0.56, טווח בין-רבעוני 0.24).
החוקרים הסיקו כי עיוותים תפיסתיים הקשורים ל-AIWS ממפים לרשת מוח משותפת אחת, ומקיפים אזורים קריטיים לייצוג הגוף ולעיבוד קנה מידה. ממצאים אלה מעניקים תובנה לגבי הלוקליזציה הנוירואנטומית של תפקודים תפיסתיים מסדר גבוה ועשויים להוות אסטרטגיות טיפוליות עתידיות להפרעות תפיסתיות.
מקור:
תגובות אחרונות