במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, נמצא כי השכיחות של פנאומוניטיס (pneumonitis) הייתה גבוהה יותר בחולי סרטן ריאות שטופלו במעכבי נקודת בקרה חיסונית (ICIs) בשילוב עם כימורדיאציה (chemoradiation) בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול כימורדיאציה בלבד.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Translational lung cancer research, החוקרים שאפו לבחון את השכיחות של פנאומוניטיס בחולים שעברו טיפול כימורדיאציה משולב עם מעכבי נקודת בקרה חיסונית בהשוואה לחולים שטופלו בכימורדיאציה בלבד כנגד סרטן ריאות. בנוסף, החוקרים שאפו לחקור את גורמי הסיכון לפנאומוניטיס בהקשר של הטיפול המשולב.
המחקר בוצע על ידי סקירת חולים שקיבלו הקרנות ביתיות קונבנציונליות במינון כולל מינימלי של 50 גריי בבית החולים West China בין ינואר 2020 לדצמבר 2021. החוקרים איתרו 152 חולים (גיל חציוני 59 שנים) וביצעו מעקב לפחות 6 חודשים לאחר הטיפול. מבין אלה, 115 (75.7%) היו חולים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC), 22 (14.5%) היו עם סרטן ריאות מסוג תאים קטנים (SCLC) ו-15 (9.9%) היו עם סוגי סרטן ריאות שונים. מכלל המטופלים, 58 קיבלו טיפול כימורדיאציה ומעכבי נקודת בקרה חיסונית, ו-94 קיבלו כימורדיאציה בלבד. מאפייני המטופל (מין, גיל, היסטוריית עישון, מחלת ריאות בסיסית כולל מחלת ריאות חסימתית (COPD) ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD), אסטרטגיית הטיפול ומיקום הגידול הראשוני נרשמו בקפידה. השכיחות של פנאומוניטיס הוערכה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת של החזה (CT) אחת לחודשיים. הנתונים נותחו על ידי מבחן חי בריבוע (Chi-squared test) או על ידי המבחן המדויק של פישר (Fisher’s exact test) עבור משתנים קטגוריים. כמו כן, ניתוח חד משתני ורב משתני בוצע על ידי רגרסיה לוגיסטית.
מתוצאות המחקר עולה כי השילוב של מעכבי נקודת בקרה חיסונית יחד עם כימורדיאציה העלה באופן מובהק את הסיכון לפתח פנאומוניטיס בדרגה ≥2 (39.7% לעומת 22.3%, P=0.082). השימוש במעכבי נקודת בקרה חיסונית ואחוז הנפח של הריאה שנחשפה ל-≥30 גריי זוהו כגורמים קשורים (עבור השימוש במעכבי נקודת בקרה חיסונית – יחס סיכויים 2.641, מרווח בטחון 95%, 1.244-5.608, P=0.011 ועבור אחוז נפח הריאה שנחשפה לקרינה – יחס סיכויים 1.728, מרווח בטחון 95%, 1.214-2.460, P=0.002). יתרה מכך, היסטוריה של מחלת ריאות כרונית הופיעה כגורם סיכון עצמאי לפנאומוניטיס בדרגה ≥3 בחולים המקבלים טיפול משולב (יחס סיכויים 6.359, מרווח בטחון 95%, 1.953-20.705, P=0.002). מנגד, בקבוצה שקיבלה את הטיפול המשולב, בניתוח חד ורב משתני נמצא כי V5,יV20,יV30 ומינון ריאות ממוצע (MLD) לא היו קשורים לפנאומוניטיס.
החוקרים סיכמו כי בעוד שהשכיחות של פנאומוניטיס הייתה גבוהה יותר בחולים שקיבלו את הטיפול המשולב עם מעכבי נקודת הבקרה בהשוואה לטיפול בכימורדיאציה בלבד, המצב היה ניתן לטיפול. עם זאת, הם המליצו כי יש ליישם טיפול משולב בזהירות, במיוחד בחולים עם היסטוריה של מחלת ריאות כרונית, כדי להפחית את הסיכון לפנאומוניטיס חמורה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות