בעבודה זו סקרו החוקרים מטופלים עם גידול מעי גס גרורתי dMMR/MSI-H שטופלו באנטי-PDL1 עם בלי anti-CTLA-4 בשלושה מרכזים אקדמיים איטלקיים. TMB נבדק על ידי בדיקת NGS והותאם עם תוצאות קליניות.
סה"כ נכללו 110 מטופלים – 80 קיבלו מונותרפיה נוגד PDL1 ו-30 קיבלו גם עם אנטי-CTLA-4. חציון TMB היה 49 mut/Mb (טווח: 8-251 mut/Mb). החתך הפרוגנוסטי האופטימלי לניבוי PFS היה 23 mut/Mb. חולים עם TMB ≤23 mut/Mb היו בעלי PFS גרוע משמעותית (HR 4.26 p=0.001) וכן הישרדות כוללת OS גרועה יותר (HR = 5.14, p = 0.003).
סף של TMB>40 mut/Mb היווה נקודת חתך לניבוי יתרון תשלובת עם אנטי CTLA4:
PFS לשנתיים: 100.0% לעומת 70.7%, p=0.002 OS לשנתיים: 100.0% לעומת 76.0%, p=0.025.
לעומת זאת בחולים עם TMB<40 mut/mb לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בתוצאי הישרדות בטיפול במעכב PDL1 מול טיפול בתשלובת גם עם אנטי CTLA4:
PFS לשנתיים: 59.7% לעומת 68.6%, p = 0.888; OS לשנתיים: 80.0% לעומת 81.0%, p=0.949).
מסקנות המחברים: חולים עם ערך TMB נמוך יחסית הציגו התקדמות מחלה מוקדמת בעת קבלת טיפול אימונותרפי, בעוד שחולים עם ערכי TMB הגבוהים ביותר עשויים להשיג את התועלת המרבית משילוב מוגבר של אנטי-CTLA-4/PD-1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות