מחקרים רטרוספקטיביים אשר בחנו תרופות אנטי-אנגיוגניות, מצביעים על כך שלקרצינומה של תאי כליה (Renal Cell Carcinoma – RCC) עם גרורות לעצמות (Bone Metastasis – BM) פרוגנוזה גרועה. נתונים לגבי השימוש במעכבי נקודת בקרה (Immune Checkpoint inhibitor – ICI) בקרב חולים עם RCC וגרורות לעצמות, הינם עודם חסרים. NIVOREN הוא מחקר אשר נערך במתכונת פרוספקטיבית ורב-מרכזית ובדק את תוצאיהם של חולים אשר טופלו עם ניבולומאב לאחר כשל בתרופות אנטי-אנגיוגניות.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Cancer ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של BM על הפרוגנוזה, ואת היעילות והבטיחות של ניבולומאב, וזאת בקרב נבדקי מחקר NIVOREN.

המחקר הנוכחי כלל 720 חולי RCC אשר טופלו עם ניבולומאב, מתוכם 194 היו עם BM. התוצא העיקרי של מחקר זה היה שרידות כוללת (Overall Survival – OS). תוצאים משניים כללו שרידות ללא התקדמות (progression-free survival – PFS), שיעורי תגובה אובייקטיבי (objective response rate – ORR), בטיחות ואירועים הקשורים לשלד (skeletal-related events – SRE). במחקר זה חציון המעקב עמד על 23.9 חודשים.

תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב החולים עם BM, ה-OS החציוני עמד על 17.9 חודשים, זאת לעומת 26.1 חודשים בקרב החולים ללא BM (p = 0.0023). לאחר התאמה בין הקבוצה נמצא כי ההבדל ב-OS בין הקבוצות אינו מובהק סטטיסטית (p = 0.0707). בקרב החולים עם BM התקבל PFS חציוני קצר יותר ו-ORR נמוך יותר, וזאת גם לאחר ביצוע התאמה בין הקבוצות (2.8 לעומת 4.6 חודשים, p = 0.0045 ו-14.8% לעומת 13.3%, בהתאמה). SRE התרחשו בקרב 36% מהחולים עם BM. ניתוח פוסט-הוק שהעריך את ההשפעה של חומרים מכווני עצם (bone-targeting agents – BTA) על שכיחות SRE, הראה ירידה משמעותית ב-SRE בקרב הנבדקים אשר טופלו עם BTA (יחס סיכויים: 0.367, רווח בר- סמך 95%: 0.151-0.895).

מתוצאות מחקר זה עולה כי ניבולומאב קשור ל-PFS קצר יותר ול-ORR נמוך יותר, וזאת בקרב חולי RCC עם גרורות לעצמות ובהשוואה לחולים ללא גרורות לעצמות. מחקר זה מצביע על כך שמתן BTAs בשילוב אימונותרפיה מוביל להפחתה ב-SRE.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה