במקרים של תגובה לא מספקת לטיפול קו ראשון בקרב חולים עם קרצינומה גרורתית של תאי כליה (mRCC), ניבולומאב ואקסיטיניב משמשים לעתים קרובות כטיפול קו שני. עם זאת, מעט מחקרים בחנו והשוו את היעילות והבטיחות של תרופות אלו.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Urology ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של ניבולומאב ושל אקסטיניב וזאת בקרב חולים עם קרצינומה גרורתית של תאי הכליה.
המחקר הנוכחי כלל סך של 58 חולים אשר טופלו עם ניבולומאב ו-57 חולים אשר טופלו עם אקסיטיניב כטיפול קו שני, וזאת בין חודשי אפריל 2013 לדצמבר 2019. החוקרים העריכו והשוו את היעילות הקלינית והבטיחות של שני הטיפולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי הטיפול קו ראשון הנפוץ ביותר (61.7%) היה sunitinib. לא הודגם הבדל משמעותי בין ניבולומאב לאקסיטיניב בכל הקשור לשיעור התגובה האובייקטיבית ושיעור השליטה במחלה (p=0.280 ו-p=0.518, בהתאמה). גם השרידות ללא התקדמות (progression-free survival – PFS) והשרידות הכללית (overall survival – OS) היו דומים בחולים שטופלו בניבולומאב ואקסיטיניב (p=0.527 ו-p=0.266, בהתאמה), וזאת ללא קשר לתגובה האובייקטיבית לטיפול קו ראשון. יתר על כן, מודל סיכונים פרופורציונליים של Cox הדגים שסטטוס ביצועי Karnofsky לפני טיפול היה קשור באופן מובהק ל-PFS ולשרידות כוללת. למרות ששכיחות תופעות הלוואי הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב החולים אשר טופלו עם אקסיטיניב, לא הודגם הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות בזמן עד לכישלון טיפולי.
תוצאות המחקר הדגימו כי ניבולומאב ואקסיטיניב הינם בעלי יתרונות קליניים דומים כטיפול קו שני בחולים עם mRCC. לפיכך, טיםולים אלו יכולים להוות אופציה לטיפול רציף לאחר טיפול במעכבי טירוזין קינאז (TKIs). מחקרים עתידיים וסמנים ביולוגיים אפשריים יסייעו לחזות את התגובה הקלינית ל-TKIs או למעכבי נקודת בקרה חיסונית בחולים עם mRCC.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות