אובדן שמיעה נקשר עם ירידה קוגניטיבית. עם זאת, לא ברור האם מכשירי שיקום שמיעה עשויים להשפיע לטובה על הקוגניציה. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך את הקשר בין שימוש במכשירי שמיעה ובשתל שבלול, לבין ירידה קוגניטיבית ודמנציה. לצורך כך, החוקרים השתמשו במסדי הנתונים PubMed, Embase ו-Cochrane על מנת לאתר מחקרים שפורסמו מראשית מסדי הנתונים ועד ל-23 ביולי 2021.
עוד בעניין דומה
לצורך הסקירה נאספו מחקרים קליניים אקראיים או מחקרים תצפיתיים שפורסמו כמאמרים באורך מלא בכתבי עת עם ביקורת עמיתים. המחקרים שנאספו מתייחסים להשפעה של התערבויות שמיעה על התפקוד הקוגניטיבי, ירידה קוגניטיבית, ליקוי קוגניטיבי ודמנציה, בחולים עם אובדן שמיעה.
הסקירה נערכה בהתאם להנחיות הדיווחPreferred Reporting Items for Systematic Review and Meta-analysis (PRISMA). שני מחברים ערכו חיפוש בלתי תלוי במסדי הנתונים PubMed, Embase ו-Cochrane אחרי מחקרים המתייחסים להשפעה של התערבויות שמיעה על ירידה קוגניטיבית ודמנציה בחולים עם אובדן שמיעה.
החוקרים השתמשו ביחסי סיכונים מתוקננים מקסימליים לתוצאים דיכוטומיים ול- Ratio of means עבור תוצאים מתמשכים. מקורות להטרוגניות נחקרו באמצעות אנליזות רגישות ותת-קבוצות. והטיית פרסום הוערכה באמצעות בדיקה חזותית, מבחן Egger ו-trim and fill.
לצורך הסקירה נבדקו בסך הכל 3,243 מחקרים; 31 מחקרים נכללו (25 מחקרים תצפיתיים, 6 ניסויים) הכוללים 137,484 משתתפים, מתוכם 19 (15 מחקרים תצפיתיים, 4 ניסויים) נכללו באנליזות הכמותיות. במטה-אנליזה של 8 מחקרים עם 126,903 משתתפים נערכה תקופת מעקב לתקופה בין 2 ל-25 שנים, ונחקרו קשרים ארוכי טווח בין שימוש במכשירי שמיעה וירידה קוגניטיבית.
מחקרים אלה הראו סיכונים נמוכים יותר באופן מובהק לירידה קוגניטיבית כלשהי בקרב מטופלים שהשתמשו בעזרי שמיעה בהשוואה למשתתפים עם אובדן שמיעה לא מתוקן (יחס הסיכונים 0.81; רווח בר-סמך של 95% 0.76-0.87; I2 = 0%).
בנוסף, מטה-אנליזה של 11 מחקרים עם 568 משתתפים שחקרו את הקשר בין שיקום שמיעה, לבין שינויים במבחנים קוגניטיביים קצרי טווח, גילו שיפור של 3% בציוני המבחנים הקוגניטיביים קצרי הטווח לאחר שימוש במכשירי שמיעה (ratio of means 1.03; רווח בר-סמך של 95% 1.02-1.04, I2 = 0%).
לסיכום, במטא-האנליזה הודגם כי השימוש במכשירים לשיקום שמיעה על ידי משתתפים עם אובדן שמיעה נקשר עם ירידה של 19% בסיכון לירידה קוגניטיבית ארוכת טווח. יתר על כן, השימוש במכשירים אלה נקשר באופן מובהק עם שיפור של 3% בציוני המבחנים הקוגניטיביים שהעריכו קוגניציה כללית בטווח הקצר.
החוקרים מוסיפים כי יש צורך בעריכת מחקרים אקראיים על מנת להמשיך לבדוק את היתרון הקוגניטיבי של השימוש במכשירים לשיקום שמיעה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות