ידוע כי קצב לב במנוחה (RHR: Resting Heart Rate) עשוי לנבא את הסיכון העתידי למחלות קרדיווסקולריות (CVD). עם זאת, ישנם מעט מחקרי אורך (Longitudinal studies) החוקרים את הקשר בין קצב הלב במנוחה לבין ירידה קוגניטיבית.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שפורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia, נכללו 2,147 משתתפים (בגילאי ≥ 60) כחלק ממערך המחקר השוודי SNAC-K. כלל המטופלים היו ללא אבחנה של דמנציה, והיו תחת מעקב קבוע שהחל בין 2001-2004 ונמשך עד 2013-2016.
לצורך אבחנה של דמנציה, החוקרים השתמשו ב-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders 4th Revision criteria. תפקוד קוגניטיבי גלובלי הוערך באמצעות מבחן מיני-מנטל (Mini-Mental State Examination). קצב הלב במנוחה (RHR) הוערך באמצעות בדיקת אק"ג. אנליזת המידע בוצעה באמצעות מודלים ליניאריים מעורבים וקוקס.
החוקרים מצאו כי RHR ≥ 80 פעימות לדקה (לעומת 60-69) נקשר עם יחס סיכונים מרובה תיקנון של 1.55 (רווח בר-סמך של 95% [CI] 1.06-2.27) לדמנציה. הקשר נותר מובהק גם לאחר הוצאה של משתפים עם CVD (הן מחלה נקודתית והן מחלה מרובה). באופן דומה, כי RHR ≥ 80 פעימות לדקה נקשר עם β-coefficient מרובה תיקנון של 0.13- (0.21- עד 0.04-) במיני-מנטל.
החוקרים מסכמים כי קצב לב במנוחה נקשר לסיכון גבוה יותר לדמנציה ולירידה קוגניטיבית מהירה יותר. קשר זה נצפה באוכלוסיה הקשישה הכללית וללא תלות במחלות קרדיווסקולריות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות